צוואה

צוואה הינה אחד המסמכים המשפטיים החשובים ביותר לאדם והוא המאפשר לכל אדם לקבוע מה יעלה בגורל רכושו עם פטירתו. חוק הירושה קובע, כי עיזבונו של מוריש יחולק ע"פ הוראות הדין, זאת אלא אם זה ערך צוואה ובה קבע הוראות לגבי אופן חלוקת עיזבונו ואשר לגביה ניתן צו קיום צוואה.

בבואם לדון בשאלת תוקפן המשפטי של צוואות, מונחים בתי המשפט ע"י הכלל המנחה בדיני צוואות, לפיו "מצווה לקיים את דברי המת". הכלל הנ"ל הינו עתיק יומין ומופיע בתלמוד הבבלי, כתובות דף ע', עמ' א'. במשפט הישראלי הכלל הנ"ל מהווה הלכה מחייבת ומנחה (ע"א 869/75 בריל נ' היועמ"ש (בית המשפט העליון). לאור הכלל המנחה הנ"ל, קיימת מגמה כללית להעדיף קיום צוואה על פני פסילתה, זאת גם אם צוואה פלונית אינה עומדת בכללים הצורניים שנקבעו בדין ובלבד שבית המשפט השתכנע מעל לכל ספק באמיתות הצוואה ובגמירות דעתו של המצווה לצוות כפי שנקבע בצוואה. יחד עם זאת, הנטייה לקיים צוואה אינה קטגורית ואינה מוחלטת ולכן לא כל צוואה תקוים, זאת כאשר ישנן עילות שונות לפסילת תוקפה המשפטי של צוואה. על התנגדות לקיום צוואה ועל העילות לפסילת תוקפן של צוואות אתם מוזמנים לקרוא בהרחבה בלינק המופיע באתר – "התנגדות לצוואה ופסילתה".

חוק הירושה מכיר בארבעה סוגים שונים של צוואות: צוואה בעדים, צוואה בכתב יד, צוואה בפני רשות וצוואה בע"פ (צוואת שכיב מרע). לכל אחד מהסוגים דרישות צורניות ומהותיות שונות שהופכות אותו לתקף צורנית מבחינה משפטית וכל אחד מסוגי הצוואה מתאים לסיטואציה אחרת בחיים בעת עריכת הצוואה. פורמט של צוואה, המקובל בין בני זוג, הוא צוואה הדדית, בה בני זוג דואגים להוריש את עיזבונם האחד לשני במקרה של פטירה ורק לאחר מות שניהם העיזבון מחולק לילדים היורשים.

חשוב להפקיד צוואה ערוכה, חתומה וגמורה בלשכת הרשם לענייני ירושה על ידי המצווה עצמו כדי להבטיח את קיומה בבוא העת. לאחר פטירתו של אדם עלולים להיווצר מצבים גבוליים בהם יורשים יבקשו הוצאת צו ירושה. לפעמים מתוך חוסר ידיעה על קיומה של צוואה ולפעמים מתוך כוונה לא טהורה. בכל מקרה, הפקדת צוואה אצל הרשם לענייני ירושה תבטיח את הגשתה לקיום ושלא יינתן צו ירושה בדרך של "מחטף".

לצורך הוצאתה של צוואה לקיום, יש צורך בהגשת בקשה למתן צו קיום צוואה, שבמסגרתה תבוצע בדיקה מקיפה של תקינותה ואישורה לפני קיומה בפועל. את הבקשה יש להגיש ללשכת הרשם לענייני ירושה הקרובה למקום מגוריו של המנוח.

החוק מתייחס גם למצב של ביטול / פסילת צוואה. מצווה שמעוניין בביטול צוואתו חייב לפעול על פי תנאים הקבועים בחוק ולמעשה עומדות בפניו שלוש אפשרויות שונות לעשות כן- להשמיד את מסמך הצוואה, לערוך צוואה חדשה, אשר במסגרתה יבטל את הצוואה הקודמת במפורש) או לערוך צוואה חדשה בדרך חוקית אחרת (למשל צוואה בעדים במקום צוואה בכתב וכו').

העילות לפסילתה של צוואה גם הן מקבלות התייחסות בחוק. צוואה בלתי חוקית תיפסל ולא תקוים מסיבות שונות. צוואה בלתי מוסרית, צוואה שאינה ניתנת לביצוע, מצווה שאינו כשיר לערוך צוואה, התערבות והשפעה בלתי הוגנת לעריכת צוואה ועוד סיבות אשר עלולות לגרום לפסילתה של צוואה, אז יחולק העיזבון בהתאם לכללי הירושה על פי דין.

ההגנה הטובה ביותר על צוואה היא באמצעות הקפדה יתרה על אופן עריכתה, כולל קיום כל הכללים וההוראות הכתובות בחוק. לכן, לצורך עריכת צוואה חוקית ותקנית, חשוב מאוד לפנות לעורך דין לענייני ירושה בעל ותק וניסיון בתחום.