תנאי יסודי, בלעדיו אין, לתוקפה של צוואה בעדים הוא קיומם של 2 עדים בגירים ובריאים בדעתם, נטולי זיקה לעיזבון או הנאה ממנו, אשר בפניהם הצהיר המנוח, כי זו צוואתו והביא בפניהם את צוואתו. דהיינו, מנוח שעורך צוואה חייב להביא את הצוואה בפני 2 עדים אשר ינכחו במעמד חתימתו על הצוואה. לחתימות העדים על גבי הצוואה יש חשיבות ראייתית לצורך הוכחת נוכחותם במעמד ואולם היעדר חתימות העדים על גבי הצוואה לא יפסול, כשלעצמו, את תוקף הצוואה ואולם על העדים ועל מבקש קיום הצוואה יהיה מוטל נטל נכבד להוכיח שהעדים נכחו במעמד חתימת המנוח על הצוואה, יהיה עליהם לתת הסבר משכנע מדוע לא חתמו על גבי הצוואה, יהיה עליהם לשכנע את בית המשפט שהצוואה אמיתית ומשקפת את רצונו הסופי והגמור של המנוח.
שונה המצב כאשר מוגשת לקיום צוואה עליה מתנוססת חתימת המצווה וחתימת 2 העדים ואולם מוכח בפני בית המשפט, כי המנוח לא הביא את צוואתו ולא חתם עליה בפני 2 העדים, דהיינו, העדים או אחד מהם לא נכחו במעמד / בטקס וחתימתם נעשתה רק לאחר מכן. מצב זה הינו בלתי נסבל וצוואה מאין זו נעדרת תוקף משפטי מאחר וזו לא הובאה בפני 2 עדים כדין. ניתן לעיין בתיק 35623-03-12 בו אירע מקרה דומה.
שוב, זהו עניין אשר ממחיש עד כמה מומחיות בדיני ירושה אינה עניין של מה בכך ומדוע רצוי להיות מיוצג על ידי עו"ד לענייני ירושה.
