אמנם לכל יורש עומדת הזכות להסתלק מחלקו בעיזבון לטובת יורשים אחרים בהגשת תצהיר הסתלקות, אשר יצורף ליתר המסמכים שיוגשו לרשם לענייני ירושה. יחד עם זאת, ישנם מצבים שבהם בית המשפט עשוי להצהיר על ביטול ההסתלקות. המסתלק עצמו יכול לעתור לבית המשפט ולבקש סעד הצהרתי שעניינו ביטול ההסתלקות וזאת עקב אחת מהעילות המוכרות לביטול חוזה, כגון, אם המסתלק נכפה להסתלק או אם הוא רומה על ידי מי מבני משפחתו וכיוצ"ב.
גם נושי היורש, אשר הסתלק מחלקו בעיזבון, יכולים לעתור לבית המשפט ולתבוע סעד, אשר יצהיר על ביטול ההסתלקות. בת"ע 8670/99 (ענייני משפחה מחוז ת"א והמרכז) ירשו 3 אחים את עיזבון המנוחה שם, כאשר האח הסתלק מחלקו בעיזבון לטובת 2 אחיותיו. לאח היו נושים שונים, אשר פעלו נגדו לגביית חובותיו כלפיהם, לרבות בנק דיסקונט. לימים, גילה הבנק, כי האח ירש 1/3 מהעיזבון, אשר כלל גם דירת מגורים. לפיכך, הבנק ביקש להצהיר על ביטול ההסתלקות.
בית המשפט בירר את טענות הבנק והגיע למסקנה, כי האח הסתלק מחלקו בעזבון במטרה להבריח נכסים מנושיו. בית המשפט קבע, כי הסתלקות מזכות ירושה שמטרתה הברחת נכסים מנושים הינה פסולה וניתנת לביטול. במקרה המוזכר לעיל, בית המשפט ביטל את ההסתלקות ונתן צו לקיום צוואה באופן שבו גם האח, אשר הסתלק מחלקו בעזבון, ירש את חלקו בעזבון.
משמעות הדברים הינה, כי הבנק וכן יתר נושי האח, יכלו עם ביטול אקט ההסתלקות להטיל עיקול וכן לפעול בכל פעולה מותרת כדין לשם גביית חובות האח כלפיהם מתוך הנכסים, אשר האח ירש.
