בת זוג/אלמנה אשר בעלה המנוח נפטר, רשאית להגיש תביעה לגביית סכום כתובה, זאת בין אם היא יורשת על פי דין את עיזבון המנוח, בין אם הינה זוכה על פי צוואה ובין אם המנוח ערך צוואה וזו לא זכתה כלל על פי הצוואה.
תשלום סכום הכתובה הוא בבחינת חיוב הרובץ על הבעל ולאחר פטירתו, על עיזבונו ולא ניתן לעקוף או להשתמט מחיוב זה בדרך של עריכת צוואה. וראו ע"א 293/72 פילוסוף נ' תעוז. משכך, לאחר פטירת הבעל יכולה האלמנה להגיש תביעה לגביית סכום הכתובה מעיזבון המנוח או מיורשיו, זאת אם כבר חולק העיזבון.
ברוב המקרים סכום הכתובה נקבע בזוזים ולבתי המשפט שיטות שונות לשערך את סכום הכתובה ממועד עריכתה למועד התביעה.
בתמ"ש 34700/09 (ענייני משפחה מחוזות ת"א והמרכז), למשל, החליט בית המשפט להצמיד את סכום הכתובה למדד המחירים לצרכן ובהתאם לכך חייב בית המשפט כל אחד מיורשי עיזבון המנוח (כאשר כל אחד מהם ירש 1/10 מהעיזבון), לשלם 1/10 מסכום הכתובה המשוערך לאלמנה, כאשר בית המשפט קבע, כי כל אחד מהיורשים קיבל מהעיזבון סכום גבוה יותר מסכום החיוב שהוטל עליו כלפי האלמנה.
פירושו של דבר, כי בת זוג של מנוח כלשהו/אלמנה זכאית למצות את זכויותיה בתביעת סכום הכתובה, זאת בנפרד או בקשר עם מיצוי זכות הירושה שלה בעיזבון בעלה המנוח.
