האם ניתן לקיים צוואה משותפת של בני זוג ביחס לפטירת כל אחד מהם כאשר זו נכתבה בכתב יד של אחד מבני הזוג בלבד אך נחתמה ע"י שניהם?
מקובל מאוד שבני זוג עורכים ביניהם צוואות משותפות ו/או הדדיות וכאשר בני זוג עורכים ביניהם צוואה מעין זו כוונתם הינה כי זו תקוים ביחס לכל מצב שבו מי מהם ילך לעולמו, זוהי תכלית מסמך הצוואה שנערך על ידם ואולם, מה יעלה בגורל צוואה משותפת או הדדית שנערכה בכתב יד של אחד מבני הזוג אך נחתמה ע"י שני בני הזוג? האם זו תקוים ותקבל תוקף בכל מקרה שבו מי בני הזוג ילכו לעולמם?
ישנן 4 צורות מוכרות לעריכת צוואה בדין הישראלי, אחת מהן הינה צוואה בכתב יד לפי ס' 19 לחוק הירושה תשכ"ה 1965. הדין מחייב כדרישה מהותית שהצוואה תיערך כולה בכתב ידו של המצווה וללא קיום דרישה זו הצוואה לא תקוים. ומה יעלה בגורל צוואה שבני זוג ערכו במשותף והורישו האחד לשני באופן הדדי, כאשר הם ערכו אותה בצורה של "צוואה בכתב יד", עת זו נכתבה בכתב ידו של הבעל בלבד, אך נחתמה ע"י שני בני הזוג?
ובכן, עת הבעל ילך לעולמו, על פני הדברים, לא תהא מניעה שאשתו תירש אותו והצוואה תקוים ואולם, אילו האישה תלך לעולמה לפני הבעל לא יהא ניתן לראות במסמך שנערך כצוואה תקפה של האישה כיון שזו "צוואה בכתב יד" אשר אינו בכתב ידה של האישה. גישה זו נתמכת גם במקרה שנידון ע"י כבוד הש' שילה בעניין "נדבי" בשנת 1976.
לייעוץ מתאים בעניין עריכת צוואה בכלל וצוואה של בני זוג בפרט ניתן בכל עת לפנות למשרדו של עו"ד אוהד שוהם העוסק בענייני ירושה צוואה ועיזבונות.
