בני זוג ערכו ביניהם צוואה הדדית, במסגרתה הם הורישו את כלל הרכוש בשלמות האחד לשני ולאחר פטירת האחרון ביניהם, הם הורישו את הרכוש לילדיהם בחלקים שווים בהוראת "יורש אחר יורש". הבעל נפטר והאישה ירשה את רכושו בשלמות. שנים לאחר מכן, האישה הכירה בן זוג חדש, רקמה עימו קשר זוגי חדש ולימים החליטה ליתן לו את הדירה שלה (שאת מחציתה ירשה מבעלה המנוח) במתנה מן החיים. האם העברת הדירה לבן הזוג החדש הינה חוקית ? האם בית המשפט עשוי להתערב בעסקת המתנה ו/או לבטלה ? בכך נעסוק במאמר זה.
הסוגייה האמורה לעיל עניינה בשאלת מידת החופש הנתונה לבן הזוג שנותר בחיים לבצע פעולות ברכוש המשותף, כולל במה שירש מבן זוגו המנוח והאם הוא רשאי לעשות כל עסקה ו/או מתנה בנכסי הירושה ואם כן, האם ללא כל מגבלות. כיצד בית המשפט יכריע במחלוקת שתובא לפתחו בין הילדים (היורשים מדרגה שניה) לבין בן הזוג החדש (הנהנה מכוח עסקת המתנה), אם תוגש ע"י הילדים תביעה לביטול הענקת הדירה במתנה לבן הזוג החדש.
אמנם, אין הוראת חוק שמגבילה את בת הזוג מלבצע פעולות מן החיים בנכסי ירושת בעלה המנוח, כגון הענקת הדירה במתנה לבן זוגה החדש, ואולם אין זה אומר שבית המשפט ייתן בהכרח תוקף לפעולה המשפטית הנ"ל, אשר מן הבחינה התוצאתית מסכלת את זכותם של הילדים לרשת בבוא העת את הדירה כיורשים מדרגה שניה (אחרי פטירת האישה).
ביחס למקרה המתואר לעיל, מאחר ובת הזוג שנותרה בחיים ירשה את בן זוגה המנוח ולאחר מכן העניקה במתנה את דירתה (אשר מחצית ממנה היא ירשה מבן זוגה המנוח) לבן זוגה החדש ומאחר ועסקה זו, הלכה למעשה, מרוקנת מתוכן את זכות הילדים לרשת את הדירה בבוא העת, כיורשים מדרגה שניה, הרי בהחלט קיימת אפשרות שבית המשפט יתערב ויורה על פסילת עסקת הענקת הדירה במתנה לבן הזוג החדש.
מה יכריע אם בית המשפט יתערב ויפסול את עסקת המתנה או לא יתערב בה ? ובכן, בית המשפט יבחן הן את לשון הצוואה ההדדית והן את הנסיבות החיצוניות לעריכתה כדי לקבוע מה היתה כוונת בני הזוג בירושה, האם כוונתם היתה להגביל האחד את השני באופן הדדי מביצוע עסקאות מהחיים בנכסי הירושה (כגון הענקת מתנה אחרי פטירת בן הזוג הראשון) או שמא הם נתנו זה לזו חופש מוחלט לבצע כל פעולה ברכוש שיירש הראשון.
אם מלשון הצוואה ההדדית יעלו הוראות המגבילות ביצוע פעולות ברכוש ע"י בן הזוג שנותר בחיים, זאת מתוך כוונה לשמר את הרכוש לילדים, כיורשים מדרגה שניה, הרי די בכך כדי אפשרות להתערב בעסקת המתנה ואילו, אם נניח, כי מלשון הצוואה שנערכה ע"י בני הזוג אין הגבלות ו/או אין הגבלות מפורשות, ואולם מראיות חיצוניות ועדויות שיישמעו בהליך יעלה, כי כוונת בני הזוג בצוואה ההדדית היתה למנוע עסקאות סותרות עם צדדי ג', אשר עשויים לסכל את זכות הירושה של הילדים בבוא העת ו/או את הכוונה ההדדית לשמר את הרכוש לילדים, הרי גם מכך, בית המשפט עשוי להתערב ולפסול את עסקת הענקת הדירה במתנה לבן הזוג החדש.
מכאן, כי אם רוצים למנוע ויכוחים פרשניים מה היתה כוונת הצדדים ו/או אם רוצים לצמצם ככול הניתן התערבות של בית המשפט בתוכן הצוואות ו/או בפרשנות שיש ליתן לכוונת הצדדים, הרי בשלב עריכת הצוואה, בין אם צוואה הדדית ובין אם צוואה רגילה, באמצעות עורך דין ירושה, מוצע להגדיר במפורש ולשונית מה המגבלות שחלות על היורש הראשון, ככול שחלות. וכך ובהדגשה, גם אם הכוונה היא שהיורש הראשון לא יהא מוגבל כלל מביצוע עסקאות וגם אם הכוונה שיהיה לו חופש מוחלט לעשות כל עסקה בירושה שעתיד לקבל, הרי מוצע לציין זאת במפורש בגוף הצוואה, כי אחרת בית המשפט עשוי לפרש את "שתיקת" הצוואה בעניין זה הפוך לגמרי ממה שהמוריש ו/או בני הזוג התכוונו בעת שנערכה על ידם צוואתם.
