מהן חובותיו של היורש הראשון כלפי היורש השני כאשר נקבעה בצוואה התנית "יורש אחר יורש"?
פלוני ערך צוואה שבה ציווה את עיזבונו לאשתו וכן קבע, כי אחרי שאשתו תלך לעולמה יחולק עיזבונו לילדיו בחלקים שווים. לימים פלוני נפטר ואלמנתו, אשר ירשה את דירת מגוריו בשלמות, העבירה אותה ללא תמורה לאחד הילדים. בתו של פלוני הגישה תביעה לביטול עסקת ההעברה ללא תמורה בטענה, כי זו מנוגדת לצוואת אביה המנוח, אשר הורה, כי לאחר פטירת האם יחולק העיזבון (כולל הדירה) בין כל הילדים בחלקים שווים. הסיטואציה הנ"ל מעלה את השאלה מהן חובותיה של היורשת הראשונה (האם) כלפי היורשים השניים (הילדים), אשר נקבעו בצוואת המנוח ?
בפסק הדין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה במחוזות ת"א והמרכז בתמ"ש 37823/98, דן השופט ד"ר גרשון גרמן בסיטואציה דומה ובה קבע, כי כאשר עסקינן בסיטואציה שבה נקבע בצוואה תנאי של "יורש אחר יורש", הרי היורש הראשון רשאי לעשות בנכס העיזבון אשר ירש כבשלו ולנהוג בו מנהג בעלים. היורש הראשון אינו מנוע מלעשות בנכסי העיזבון אותם ירש כל דיספוזיציה או עסקה שהיא והוא רשאי למכור או לסחר אותם בחייו. היורש השני יקבל רק מה שהותיר היורש הראשון אחרי לכתו. המגבלה המוטלת על היורש הראשון הינה, כי זה אינו יכול לגרוע מזכות הירושה של היורש השני על דרך של עריכת צוואה, שבה יקבע הוראות מנוגדות להוראות המצווה (אשר ממנו ירש היורש הראשון את נכסי העיזבון) ואם היורש הראשון יעשה כן, הרי הוראת צוואתו הרלוונטית תיפסל.
מהאמור לעיל עולה, כי בהתייחס למקרה המתואר בפסקה הראשונה, הרי האם (אלמנת המנוח) יכולה ורשאית הייתה להעביר את הזכויות שירשה בדירה בשלמות לילד, אשר קיבל ממנה את הדירה ללא תמורה. לו הייתה האם מבקשת לעשות כן באמצעות צוואה, הרי הוראת הצוואה הרלוונטית הייתה נפסלת בהיותה מנוגדת לצוואת המנוח. פשיטא, כי במקרה דנן לבתו של המנוח אין כנראה סיכוי משפטי להצליח בטענותיה ובניסיונה להביא לביטול עסקת ההעברה ללא תמורה שנעשתה בין האם לבנה. היה וכאשר האם תלך לעולמה יהיו בבעלותה נכסים כלשהם, אשר אותם ירשה היא מבעלה המנוח, הרי אז יהיו ילדיה זכאים לרשת אותם בחלקים שווים בהיותם היורשים השניים שנקבעו בצוואת המנוח.
