מהן ההוראות החלות בקשר לירושת משק חקלאי

נשאלת השאלה מהן ההוראות החלות בקשר לירושת משק חקלאי כאשר המוריש הותיר צוואה וכאשר זה לא הותיר צוואה ?

כדי לענות על שאלה זו צריך בראש ובראשונה להבין מהו מעמדו של המוריש במשק החקלאי ומה היקף זכויותיו בו.

שאלה זו נידונה בע"א 1662/99 חיים נ' חיים, שם נקבע, כי הקרקע נשוא המשק החקלאי שייכת למדינה ו/או למנהל, הגורם המנהל קרקעות בשם המדינה, אשר משכיר אותה לסוכנות היהודית שהינה הגורם המיישב, אשר נותן לאגודה השיתופית של המושב, שבו מצוי המשק, מעמד של ברת רשות וכי חבר האגודה-המוריש, הינו בר רשות במשק החקלאי.

משסווגה זכותו של המוריש כבר רשות במשק החקלאי, הרי יש לפנות להסכם המשולש עליו הוא חתום ואשר מגדיר את אופן עבירותה של הזכות. בע"א 3836/93 ברמלי נ' ברמלי נקבע, כי אם נותן הרשות הגביל את זכותו של בר הרשות להעביר את זכותו בירושה, הרי זכות זו אינה ניתנת לירושה.

בת"ע 1180/08 נקבע ביחס לשאלה זו, כי בר רשות יכול לצוות את המשק החקלאי שלו לאחד מילדיו במסגרת צוואה וכי זה אינו חייב בפיצוי היורשים ע"פ דין בהתאם להוראת ס' 114 לחוק הירושה אם לא קבע זהות של זוכים נוספים במשק. אם, לעומת זאת, מכוח הצוואה עולה, כי יש מספר זוכים במשק, הרי הזוכה שיזכה במשק ייקבע ע"פ הוראת ס' 114 לחוק הירושה וזה יפצה את יתר הזוכים ע"פ הצוואה בהתאם להוראת ס' 114 הנ"ל.

בת"ע 4338-01-11 קבע בית המשפט, כי ההסכם שמכוחו הוקנתה הזכות לבר הרשות אמנם קובע, כי המשק החקלאי אינו מהווה חלק מהעיזבון ואולם לא הוגבלה בו הזכות של בר הרשות לצוות ו/או לבקש ו/או לקבוע מי יירש את הזכות. בית המשפט קבע שם, כי ציווי המורישה של הזכות לבתה במסגרת צוואתה הינה הלכה למעשה קביעת "בן ממשיך" ונתן לציווי תוקף. בית המשפט קבע, כי יש לתת לציווי הנ"ל תוקף כל עוד הדבר אינו סותר את ההסכם המשולש (כל עוד לא נקבע בהסכם כי המורישה אינה רשאית לצוות ו/או לקבוע במסגרת צוואה את זהות הבן הממשיך) ואת תקנות האגודות השיתופיות, אשר מכוחן בן ממשיך יכול להיות בן או בת או נכד.

בנסיבות שבהן לא הותיר אחריו המוריש, בר הרשות, צוואה, הרי ירושתו נקבעת ע"פ הוראות חוק הירושה. בנסיבות שבהן אין בהסכם המשולש, אשר מכוחו קיבל המוריש את זכותו במשק, הגבלה על עבירות הזכות בירושה, הרי בהתאם לסעיף 114 לחוק הירושה הזכות תוקנה ליורש אשר יכול, מסוגל ומוכן לקבל את המשק וזה יפצה את יתר היורשים ע"פ דין אם שווי המשק עולה על המגיע לו בעיזבון. בכל מקרה של מחלוקת בין היורשים לגבי זהות היורש אשר מסוגל ונכון לקיים את המשק, בקשר לשווי המשק ושיעור הפיצוי המגיע ליורשים האחרים ע"פ דין, הרי המחלוקת תוכרע ע"י בית המשפט.

יש לציין, כי האמור לעיל מתייחס לנסיבות שבהן בר הרשות לא קבע זהות של "בן ממשיך" בחייו. בנסיבות שבהן נקבעה זהותו של הבן הממשיך, הרי הוראת צוואה מאוחרת, העומדת בסתירה עם קביעת זהות הבן הממשיך, לא תחול וכן לא יחול ס' 114 לחוק הירושה.