אדם כלשהו התחייב כלפי אחר, כי לאחר פטירתו יקבל האחרון במתנה את הכספים המצויים בפיקדונות הבנק שלו.
מה דינה של התחייבות מאין זו והאם יש לה תוקף משפטי?
במאמר זה נבחן את השאלה האם אדם יכול לתת התחייבות בעלת תוקף משפטי, כי לאחר פטירתו יוענק במתנה נכס כלשהו שלו לאדם אחר. שאלה משפטית מאין זו נדונה בת"ע 101733/08 בבית המשפט לענייני משפחה בת"א. התובעים שם טענו, כי ערכו עם אביהם המנוח הסכם בע"פ לפיו, לאחר פטירתו יקבלו התובעים כספים המוחזקים בפיקדונותיו.
בית המשפט דחה את התביעה וקבע, כי לא הוכח על ידי התובעים עצם עשיית ההסכם בע"פ הנטען עם האב המנוח ואולם, גם אם היו התובעים מוכיחים, כי המנוח אכן התחייב להעניק לתובעים את פיקדונותיו לאחר פטירתו, הרי להתחייבות זו אין תוקף משפטי לאור הוראת ס' 8(ב) לחוק הירושה, אשר קובעת, כי אין להתחייבות להעניק מתנה לאחר המוות כל תוקף משפטי, זאת אלא אם היא נעשתה במסגרת צוואה.
באותה מידה בתי המשפט פסלו התחייבויות להעניק מתנות לאחר המוות גם במקרים אחרים. במסגרת ע"א 763/88 (עליון), למשל, בוטלה התחייבות להעניק דירה במתנה לאחר המוות, במסגרת ע"א 6567/99 (עליון), למשל, בוטלה התחייבות להעניק לעו"ד שכר טרחה לאחר מותו של המתחייב.
המסקנה המתחייבת הינה, כי התחייבות להעניק מתנה לאחר המוות הינה חסרת תוקף משפטי ואם פלוני רוצה שיהיה להתחייבותו תוקף עליו לעשות כן רק במסגרת עריכת צוואה.