סעיף 67 לחוק הירושה קובע, כי "כל המעוניין בדבר" רשאי להגיש התנגדות לבקשה למתן צו ירושה או לצו קיום צוואה. מכאן, כי המחוקק לא קבע רשימה סגורה של בעלי זכות עמידה וזכאות להגשת התנגדויות לצוואה או לבקשה למתן צו ירושה, אלא הגדיר מושג הנתון לפרשנות. במאמר זה נעסוק בשאלה מיהו "כל המעוניין בדבר", שהינו בעל זכות להגיש התנגדות לצוואה ו/או התנגדות לבקשה למתן צו ירושה.
בפרשת עאסי רע"א 3154/94 נקבע, כי יש ליתן למונח "כל המעוניין בדבר" פרשנות רחבה יותר מזו שיש ליתן למונח "כל הנוגע בדבר" וכי הוא כולל את כל מי שאם גרסתו העובדתית תתקבל, הרי תהא לו הנאה ישירה מהעיזבון, זאת להבדיל ממי אשר יש לו ציפייה כלשהי לקבל בעתיד זכות כלשהי בעיזבון. גישת שופטי הרוב בפרשת עאסי היתה שלמתנגד צריך שיהיה אינטרס ממוני אובייקטיבי וממשי בעיזבון בזמן הווה ולא בעתיד. אין די בהצגת אינטרס ערטילאי סובייקטיבי.
משכך ולצורך המחשה, כאשר בן של מוריש, אשר נושל מצוואתו מבקש להתנגד לצוואה ולהגיש בקשה למתן צו ירושה ע"פ דין, הרי בהחלט יהיה לו מעמד מובהק להגיש התנגדות לצוואת אביו המנוח. הבן הינו בעל דין, אשר אם גרסתו העובדתית וטענותיו נגד צוואת אביו המנוח תתקבלנה, הרי בהחלט יהא לו מעמד של יורש ע"פ דין וממילא תהא לו הנאה ישירה וממשית בעיזבון אביו המנוח.
ועוד להמחשה, מוריש כלשהו כתב צוואה והוריש בה לאחד מבניו נתח זעום בירושתו. נכדו של המוריש (בנו של היורש שמנתו בעיזבון הינה זעומה) מבקש להתנגד לצוואת סבו המנוח. על פני הדברים, לנכד אין מעמד להגיש התנגדות לצוואתו של הסב, שכן גם אם גרסתו העובדתית של הנכד תתקבל, הרי לא צפויה לנכד כל הנאה ישירה מהעיזבון ואין די בציפייתו של הנכד, כי ביום אחד הוא יירש או עשוי לרשת את אביו כדי להקים לו מעמד להתנגד לצוואת סבו המנוח.
הגשת התנגדות לצוואה מחייבת התייעצות מקדימה וייצוג הולם באמצעות עורך דין צוואות. משרדו של עו"ד אוהד שוהם מתמחה בענייני ירושות, צוואות וכן בייצוג בהתנגדויות למתן צווי ירושה ו/או צווי קיום צוואה. נשמח לעמוד לרשותכם. טלפון 077-5100268.
