לאחר שנפטר המוריש ובטרם שחולק העיזבון יכול יורש לבצע הסתלקות מחלקו בעיזבון המוריש ו/או הסכם חלוקת עיזבון עם יתר היורשים או עם חלקם.
שונה המצב בתכלית כאשר עסקינן בעסקאות בירושה עתידה, כאשר המוריש הינו בין החיים וחוק הירושה אוסר על עסקאות בירושה עתידה וקובע, כי הסכם בדבר ירושתו של אדם או ויתור על ירושה שנעשו בחיי המוריש בטל.
הפרשנות שניתנה בבתי המשפט בפסיקותיהם השונות להוראות הסעיף הנ"ל עשתה אבחנה בין הסכם בעניין זכות ירושה עתידה לבין הסכם בעניין אופן חלוקה עתידי של נכסי העיזבון והתוצאה היא שרק הפעולה הראשונה הינה אסורה בתכלית. האיסור הנ"ל נובע בין השאר לאור רצון המחוקק למנוע הסכמים אשר יתיימרו לשלול מפלוני מראש את זכות הירושה שלו, עת המוריש הינו בחיים וכן כדי למנוע ייתכנות של מצב אבסורדי שבו ייעשה ליורש מי שאינו יורש ע"פ דין או ע"פ צוואה.
אם ניקח מצב עובדתי היפותטי שבו ישנו אב ושני ילדים וכולם בין החיים, אז הילדים אינם יכולים לבצע ביניהם הסכם חוקי, לפיו ילד אחד יוותר על זכות הירושה העתידית בעיזבון אביו לטובת הילד האחר, זאת מאחר והאב הינו בחיים. לעומת זאת, הילדים כן יכולים לערוך ביניהם הסכם חוקי לגבי מה ייעשה בנכסי העיזבון לאחר שאביהם ילך לעולמו ואיך הם יחלקו את הנכסים ביניהם. מיותר לציין, כי על אף שההסכם הינו חוקי, הרי מאחר והוא נערך בעת שהאב בחיים ומאחר וייתכן ובמועד שבו האב ילך לעולמו תשתנה מצבת הנכסים שלו, הרי ההסכם עשוי להיות שלא רלוונטי.
