בני אדם רבים צוברים בימי חייהם כספי פנסיה ו/או קופות תגמולים עם סכומים כספיים ניכרים, אשר לרוב הולכים וגדלים עם חלוף השנים. כאשר אדם נפטר, לעיתים מתפתח סכסוך ירושה ו/או סכסוך צוואה בקשר לאופן חלוקת נכסיו ורכושו ובחלק מהמקרים הסכסוך אינו פוסח גם על הכספים שהצטברו בקופות הגמל ו/או שמגיעים מכוח חוזה ביטוח עם פטירתו של אדם. ומדוע מתפתח סכסוך ירושה ? מקור הסכסוך נובע מכך שסעיף 147 לחוק הירושה קובע, כי כספי קופות גמל ו/או קופות קצבה ו/או שמגיעים על פי חוזה ביטוח מכוח פטירתו של אדם (להלן: "הקופות") – אינם שייכים לעיזבון, אינם במסת הירושה לחלוקה בין היורשים, אלא אם הותנה ונקבע על ידי אותו אדם אחרת.
פשיטא, כי להבדיל ממקרקעין, כספים הקיימים בבנקים, מיטלטלין ורכוש אחר, אשר תמיד שייך לעיזבון, לירושת המנוח וליורשים, בין אם ליורשים על פי צוואתו של הנפטר ובין אם ליורשיו ע"פ דין, הרי כספים הצבורים אצל הקופות כאמור בס' 147 לחוק הירושה, אינם שייכים לעיזבון, אלא אם נקבע אחרת. ואיך יכול להיקבע אחרת ?
ובכן, כל אדם אשר פותח קופת גמל או קופת קצבה נדרש ע"י הקופות לקבוע פרטי מוטבים, אשר יזכו בכספי האדם נשוא הקופות לאחר פטירתו. אם יבחר מוטבים מסוימים וינקוב בשמם, הרי אלה יזכו בכספי הקופות ללא קשר לשאלה אם ייקבע שהם יורשים או לא ואילו אם האדם לא ינקוב בשם מפורש של מוטבים ויבחר בחלופה (אשר קיימת באופן מובנה בטפסי הקופות), לפיה המוטבים יהיו "יורשיי החוקיים או על פי צוואה", כי אז המוטבים בקופות יהיו בהכרח אותם היורשים שיוצהר, כי הם יורשי המנוח והם אשר יזכו הן בירושה והן בכספי הקופות. הלכה למעשה, כאשר נקבעו מוטבים ספציפיים בטפסי הקופות ואין לגביהם הוראות סותרות, הרי הכספים בקופות לא יהיו חלק ממסת העיזבון ואילו, כאשר לא נקבעו מוטבים ספציפיים בקופות, הרי הכספים בקופות יהוו חלק בלתי נפרד מהעיזבון וממסת הירושה. המצב המשפטי הנ"ל, שאינו פשוט, מהווה קרקע פורייה לסכסוכי ירושה שונים שמתגלעים ולהלן מספר דוגמאות של מחלוקות שעלולות להיווצר לאחר פטירתו של אדם באשר לחלוקת כספי הקופות.
דוגמא א' – אדם קבע בטפסי הקופות שמות ספציפיים של מוטבים. לימים, אותו אדם ערך צוואה לזכות מוטבים אחרים בתכלית ובמסגרתה קבע, כי היא חלה על כל נכסי עיזבונו וקבע במפורש, כי גם הקופות נכללות בעיזבונו. אותו אדם לא מסר את צוואתו בימי חייו לקופות. לאחר פטירתו של אותו אדם התעוררה מחלוקת בין המוטבים הנקובים בטפסי הקופות לבין המוטבים / היורשים הנקובים בצוואתו המאוחרת של אותו אדם.
דוגמא ב' – אדם לא קבע בטפסי הקופות שמות ספציפיים של מוטבים, אלא סימן בטפסים שהמוטבים יהיו "יורשיו על פי דין". לימים, אותו אדם ערך צוואה לזכות מוטבים אחרים בתכלית (שאינם יורשיו החוקיים ע"פ דין) ובמסגרתה קבע, כי היא חלה על כל נכסי עיזבונו וקבע במפורש, כי גם הקופות נכללות בעיזבונו. אותו אדם לא מסר את צוואתו בימי חייו לקופות. לאחר פטירתו של אותו אדם התעוררה מחלוקת בין היורשים על פי דין לבין הזוכים על פי הצוואה – למי מגיע לקבל את כספי הקופות.
אלו שתי דוגמאות מבין רבות לגבי סכסוכי ירושות שעלולים להתפתח לאחר לכתו של אדם לגבי גורל כספי הקופות ולגבי זהות הזכאים להם אחרי פטירתו של אדם. משרדנו, שהינו משרד עורך דין לענייני צוואה, עורך באופן תדיר צוואות ללקוחותיו. במסגרת זו ולאחר שאנו נוכחים לדעת מהמצווה, כי רצונו להכליל גם את כספי הקופות במסגרת הצוואה הנערכת, אנו ממליצים למצווה, כי – 1. ימציא לקופות עוד בימי חייו עותק מהצוואה ויורה להם, כי המוטבים הנקובים בצוואה הם אשר מהווים את פרטי המוטבים העדכניים שיזכו גם בכספי הקופות 2. ממליצים להם באותה מידה ובנוסף, לשנות גם את פרטי המוטבים הרשומים בטפסי הקופות וליצור התאמה מלאה בין פרטי המוטבים בטפסי הקופות לפרטי המוטבים בצוואה, כך שלא תהא כל סתירה. מוצע לשמור תיעוד על המסירה וההתכתבות עם הקופות. בהתנהלות מעין זו מצמצמים את הייתכנות לסכסוך ירושה בכל הנוגע לכספי הקופות.
בהיות משרדנו משרד עורך דין צוואות וירושות, אנו לרשותכם בכל הנוגע לייצוג בסכסוך ירושה הנוגע לכספי הקופות ו/או בקשר לסכסוך שעניינו התנגדות לצוואה ו/או בקשר לכל ייעוץ וייצוג אחר בענייני ירושות וצוואות.
