הצוואה משקפת את רחשי ליבו של האדם, זו אמורה לכלול את זהות הנכסים לגביהם חלה הצוואה, את הוראות הירושה והציווי עליהן החליט המצווה וכן שיהא ניתן להבין מגוף הצוואה את משמעותה – דהיינו, שיהא ניתן להבין מה רצה המוריש לצוות ולמי.
צוואה "סתומה" הינה צוואה, אשר מתוכה, מלשון הצוואה עצמה, לא ניתן להבין אילו נכסים ציווה המוריש או למי ציווה המוריש מנכסיו ו/או שלא ניתן להבין את משמעותה.
להבדיל מצוואה שבה נפלה טעות סופר או מצוואה אשר ניתן לפרשה, צוואה "סתומה" הינה צוואה אשר לא ניתן לקיים כלל.
צוואה שבה נפלה טעות סופר, כגון בשם הזוכה/היורש, הרי לבית המשפט סמכות לתקן את הטעות או להשלים את הפרט הנדרש בצוואה וזאת באמצעות ראיות חיצוניות, אשר ישפכו אור ויאפשרו את תיקון הטעות ואילו כאשר מלשון הצוואה לא ניתן להבין למי ציווה המנוח את רכושו או מה הרכוש שציווה, הרי זוהי צוואה "סתומה" ולא ניתן להשלים את החסר הנ"ל באמצעות ראיות חיצוניות.
צוואה שבה יש בעיית פרשנות, כגון כאשר מורישה ציוותה את רכושה ל"בעלי" ובמועד פטירתה זו הייתה נשואה בכלל לבעל אחר מזה אשר הייתה נשואה לו במועד עריכת הצוואה, הרי כי אז מתעוררת שאלה פרשנית האם המורישה ציוותה את רכושה לבעלה, זה אשר יהיה במועד עריכת הצוואה או לבעלה, זה אשר יהיה במועד הפטירה וקושי זה ניתן לפתור באמצעות ראיות חיצוניות, העדת עדים, לרבות עדי הצוואה. בית המשפט יכול להזמין עדויות וראיות אשר ישפכו אור על כוונת המורישה והאם זו התכוונה בצוואה לצוות לבעלה במועד עריכת הצוואה או לזה אשר יהא במועד פטירתה ואולם, כאשר לא ניתן להבין מלשון הצוואה למי ציוותה המורישה או מה ציוותה, הרי לא ניתן להשלים חסר זה באמצעות פנייה לעדויות וראיות חיצוניות.
על צוואה "סתומה" חלה הוראת ס' 33 לחוק הירושה.
