על הפקדת צוואה על ידי המצווה ועל מסירת צוואה לרשם הירושה לאחר פטירת המוריש
כאשר עסקינן בצוואת "שכיב מרע" (צוואה בע"פ) על העדים לצוואה לערוך זיכרון דברים לגבי דברי המצווה כפי שזה אמר בפניהם ולהפקידו ללא דיחוי אצל הרשם לענייני ירושה. זוהי חובה ולא רשות!
להבדיל מכך, עת עסקינן בצוואה בכתב או בצוואה בעדים או בצוואה נוטריונית, הרי אין חובה להפקידן אצל הרשם לענייני ירושה כתנאי לתוקפה המשפטי של הצוואה.
למרות שאין חובה, הרי בפני כל מי שעורך צוואה בכתב יד, בעדים או צוואה נוטריונית נתונה האפשרות להפקיד את הצוואה שנערכה אצל הרשם לענייני ירושה. פעולת ההפקדה הינה אישית, חייבת להיעשות רק על ידי המצווה ולא על ידי מיופה כוח. זו הינה מתועדת והמצווה מקבל בסיומה אישור הפקדה הנושא תאריך ומס' רישום אצל הרשם לענייני ירושה.
הפקדת הצוואה אצל הרשם לענייני ירושה מסייעת בהיבטים שונים. בכלל זאת, כאשר פלוני הפקיד צוואה ולימים הלך לעולמו ומאן דהוא מגיש בקשה למתן צו ירושה ע"פ דין בעניין עיזבונו (נניח, כי זה אינו ער לעובדה שהמנוח ערך צוואה), הרי לא יתאפשר לו לקבל צו ירושה ע"פ דין לנוכח הצוואה המופקדת. באופן זה הפקדת הצוואה מגנה על רצונו של המנוח, כי הצוואה היא אשר תקוים.
הפקדת צוואה אינה סוף פסוק והמצווה יכול בכל עת לפנות לרשם לענייני ירושה ולבקש להוציא את הצוואה המופקדת מהפקדתה אצל הרשם ו/או להפקיד צוואה אחרת. אין בכך, כשלעצמו, כדי לבטל או לפסול את הצוואה שהופקדה. כל מידע לעניין הפקדת צוואה הינו חסוי וסודי וזה יכול ויינתן לכל המעוניין בצוואה רק לאחר פטירת המוריש.
כאשר המוריש נפטר וצוואתו מופקדת אצל צד ג' כלשהו שאינו הרשם לענייני ירושה, הרי לנוכח ס' 75 לחוק הירושה חובה על אותו צד ג', אשר אצלו מופקדת הצוואה, להמציא אותה מיידית אל הרשם לענייני ירושה.
